רוב הצרכנים בישראל לא מתייחסים לתקנים הישראליים והם בוחרים דלתות לפי היופי שלהם.

​

רבותיי, יופי בא תמיד על חשבון משהו אחר.

דלתות עם חלונות זכוכית וסורגים אינן תקניות ולא נבדקו בשום מעבדה של מכון התקנים.

​

דלתות אלו קלות לפריצה וקל להסב להן נזק.

לכן, כאשר אתם ניגשים לחנות דלתות לרכוש דלת, בדקו טוב טוב מה התקן שחל עליה, מה רמת העמידות שלה ואילו תעודות שמאשרות זאת יש ליצרן הדלתות.

​

אל תתפתו לקנות דלתות מיצרן ללא תעודות אמיתיות של מכון התקנים, אל תמהרו לקנות דלת עם חלון אלה אם אתם מודעים לכך שאיננה עמידה בדרישות מכון התקנים וחוק תקנות התכנון והבניה.

​

בחירת דלת זה אחד המהלכים החשובים שאנחנו עושים היות והוא נעשה אחת לכמה שנים טובות ולא על בסיס יומי. לכן נרצה להשקיע מחשבה רבה לעתיד, מה תהיה עמידות הדלת, עמידות הצבע, עמידות החלקים בפני החלדה (שיתוך) וכו'.

​

בחרו בחברות שמפרסמות גילוי נאות מבלי להתבייש.

​

​

בישראל ישנם שני גורמים מכריעים המשפיעים על עולם דלתות הכניסה, תקנות התכנון והבניה והתקן הישראלי.

כאשר אנחנו באים לבחון דלת כניסה ולבחור אותה, אנחנו רוצים לדעת שעשינו את הבחירה הנכונה.

מהיכרותי את שני הענפים, (מנעולנות ודלתות) אני מאמין שדלת טובה מספיקה בהחלט ואין צורך בהוספת מנעולים מעבר למה שיש כבר.
(ג'ואל / מנעול כספת)

מאידך, אם כבר רוצים להוסיף מנעול, מן הראוי שלא יהיה רק בטחוני, אלא שיהיה גם בטיחותי. דהיינו: יאפשר ניטרולו מבחוץ ע"י מי מבעלי הבית, יאפשר מילוט מהיר מפנים הבית בעיתות חירום. שיהיה עם צילינדר פרפר (כפתור) בחלק הפנימי.

​

חשוב לזכור, דלת הכניסה לבית היא גם פתח המילוט היעיל והמהיר ביותר בעיתות חירום חלילה, לכן חשוב מאד שהמנעול והצילינדר יעמדו בדרישות תקנות התכנון והבניה.

​

למשל, תקנה 2.92 לתקנות התכנון והבניה קובעת מפורשות :

מנעול תחתון חבוי לדלת סובבת, בנוי בהתאם לתקן ישראלי ת"י 101 וממוין לפי סעיף 103.1 לתקן הישראלי עם בריח המוזז על-ידי מנגנון גלילי כפול שמופעל באמצעות מפתח בצד החיצוני של דירת המגורים וידית בצד הפנימי של הדירה המתאים לתקן ישראלי ת"י 950 (להלן – מנגנון גלילי), ואולם אם קיים חלון או פתח במרחק הקטן ממטר אחד מהדלת, אין חובה להתקין ידית במנגנון הגלילי.

​

כלומר: חובה צילינדר פרפר (כפתור) כדי לאפשר מילוט מהיר מהבית בזמן סכנה.

התקן לדלתות פני מחולק לשישה חלקים.

(תקן ישראלי, להלן;"ת"י")

​

ת"י 23 חלק 1 מכללי דלתות עץ או/וגם מכללי דלתות לבודות: שיטות בדיקה של דלתות

​

ת"י 23 חלק 2 מכללי דלתות עץ או/וגם מכללי דלתות לבודות: מלבני עץ או/וגם מלבנים מחומרים אחרים (למעט פלדה) לדלתות סובבות

​

ת"י 23 חלק 3 מכללי דלתות עץ או/וגם מכללי דלתות לבודות דלתות לבודות סובבות

​

ת"י 23 חלק 4 מכללי דלתות עץ או/וגם דלתות לבודות דלתות סובבות מעץ מקשי

​

ת"י 23 חלק 5 מכללי דלתות עץ או/וגם מכללי דלתות לבודות מכללי דלתות הזזה פנימיות

​

ת"י 23 חלק 6 מכללי דלתות עץ או/וגם מכללי דלתות לבודות מכללים מוגמרים - דלתות סובבות

​

ת"י 23 על כל ששת חלקיו דן בנושאים שונים בהם מבני הדלתות, הרכיבים מהם ניתן לייצר דלתות פנים, עמידותן בכל מיני תנאים בינהם גם רטיבות וחדרים רטובים.

​

ישנם תקנים שונים לדלתות כניסה ולדלתות פנים. (תקן ישראלי, להלן;"ת"י")

התקן לדלתות כניסה מחולק לשניים:

​

ת"י 5044 חלק 1
מכללי דלתות מגן: דלתות כניסה ראשית לדירות מגורים, למשרדים ולעסקים - ייצור

תקן זה דן בהליך הייצור של הדלת, המרכיבים ממנה היא עשויה ואילו חלקים מותר להתקין על הדלת בעת ההתקנה, למשל, פרזול, ידיות, צוהרים, עינית, סוג הצילינדר, המנעול, המבנה בפנים הדלת ומבנהה החיצוני.

​

עמידות הדלת נבדקת במכון התקנים בשני אופנים; עמידות בתפעול, בודקים שהיא נפתחת ונסגרת מינימום 50,000 מחזורים מבלי שהלשונית תפגע ומבלי שהידית תיכשל ומבלי שהצירים יקרסו ולבסוף עמידות בפני פריצה ב - 4 דרגות משתנות.

​

כמו כן, מכון התקנים מבקר במפעל היצרן ובודק התאמת הליך הייצור לשרטוטים שהועברו למכון התקנים המעידים על התאמה לאב הטיפוס שנבדק.

​

ת"י 5044 חלק 2 

מכללי דלתות מגן: דלתות כניסה ראשית לדירות מגורים, למשרדים ולעסקים -התקנה

תקן זה דן בהתקנה ובאופן ביצועה בצורה נכונה.

​

דלתות ממ"ד מיוצרות בסדרה ייחודית בהליך הייצור והן ממוספרות ומתוייגות ע"י היצרן.

​

ייצור הדלת מבוצע אחרי שאב טיפוס נבדק במכון התקנים ו/או בבסיס ניסויים של צה"ל, שם מפוצצים חומר נפץ בצורה מבוקרת בסמוך לדלת ובודקים את עמידותה בכמה פרמטרים:
1 - הדף.

2 - אטימות.

3 - תפעול לפני ותפעול אחרי.

​

אי לכך, אב הטיפוס מגדיר במדוייק את מבנה הדלת. כאמור, התקן לדלתות ממ"ד מאוזכר בתקנות התכנון והבניה, בתקנות פיקוד העורף וברשומות, מכאן שהוא לא וולנטרי והוא תקן מחייב.

​

כל קיצור דלת שנעשה עצמאית או ע"י מתיימר להיות בעל מקצוע, מהווה עבירה על התקנות ועבירה על החוק.

​

קיצור דלת מהווה שינוי מבני מאב הטיפוס שנבדק בפיצוץ וקיצור כזה הינו מסוכן ופוגם קשות בעמידות הדלת בפני פיצוץ ו/או אטימות.

​

אסור בתכלית האיסור לבצע קיצור לדלתות ממ"ד וכל מי שעושה כן הוא עובר על החוק וייחשב ככזה בבית המשפט.

​

דלתות פנים מתנפחות מסיבה אחת עיקרית, מים...

​

לרוב לא נראה את הנזק מהמים בימים הראשונים, לעיתים הנזק יתגלה רק לאחר שנה או שנתיים שהדלת מותקנת או פעילה.

​

אגב, זו הסיבה להגבלת האחריות שיצרני הדלתות מכתיבים בתנאיי האחריות שהם כותבים. - שנה אחת כאשר אינם נותנים אחריות למגע עם מים.

​

גורם נוסף לנזקי המים נובע מקיצור הדלת בשטח. חיתוך הדלת למידה כאשר אין כלים מתאימים ולא מבצעים אטימה נאותה בתום החיתוך, הדלת הופכת למשאבת מים.

​

ההמלצה היא להזמין את הדלתות חתוכות מראש מהמפעל. ואם המפעל מסרב, פשוט לא להזמין ממנו ולפנות למפעל שכן מוכן.

​

אגלה לכם סוד, לרוב המפעל לא יקצר את הדלתות ויעשו זאת במחסני המשווק, לכן חשוב לדרוש כתב אחריות מנומק וידני בנוסף לכתב האחריות הסטנדרטי.

​

גורם נוסף ומהשכיחים ביותר בתחום גרימת הנזק לדלתות כתוצאה ממגע עם מים, אלו חברות הניקיון והפוליש השונות.

​

לא תמיד ניתן להאשים את יצרן הדלתות, הריי נזק בדלת פנימית שבאה במגע עם מים יכול להיגרם רק כאשר המים נוגעים בדלת באופן תדיר או בכמות לא סבירה כמו במקרה של חברות ניקיון ופוליש;

​

הן נכנסות לדירה חדשה, יש בה דלתות חדשות ואז, או אז, הן ממלאות את הרצפה בכמויות אדירות של מים, כמות כזו שהדלת והמשקופים מושפעים מאד ואחרי כמה ימים רואים את הנזקים ומאשימים בטעות את יצרן הדלתות.

​

כשאתם מזמינים חברת ניקיון, ההמלצה שלי היא שיהיה חוזה שקובע שאם אחרי 3 חודשים רואים נזקי מים בדלתות ו/או ברהיטים - ארונות מטבח, ארונות קיר וכו', שתדע חברת הניקיון שעליה לשאת באחריות לנזקים אלו.

​

תמיד בדקו את תעודת האחריות ו/או את ההסכם לפני כריתתו מול חברת הניקיון.

אחד המטרדים הקשים שלנו הם שכנים שאוהבים לדבר בחדר המדרגות, ואם אני גר בדירת גן בקומת הקרקע, אני שומע כל מי שמגיע לאזור המעלית.

​

אז מה הקורם לכך שאני שומע את השכנים ואיך מטפלים בזה?

​

הטיפ ניתן לכם ממני כחבר לשעבר בוועדה 1004 אקוסטיקה של מכון התקנים.

​

הדבר שחשוב לדעת, קול נישא באוויר, וכאשר אנחנו מונעים מאוויר לעבור ממקום למקום, אנחנו מצמצמים את כמות הקול שעובר.

​

איך עושים את זה?

בדלתות הכניסה של פעם היה משקוף עץ שעליו הורכב משקוף מתכת, הוא נקרא משקוף הלבשה / משקוף כיסוי. במשקופים אלו המלאכה קשה יותר ומורכבת, לכן אחסוך ואציע על התקנת משקוף בניה שאותו יוצקים בבטון.

​

כאשר משקוף יצוק והוא הופך לחלק מהקיר, יותר קל לייצר אטימה בין המשקוף לדלת. הכלי הטוב ביותר הוא אטם בועה. לשמחתי, פיתחתי אחד כזה עבור שריונית חסם העשוי חומר שנקרא "סנטופרן" הוא עמיד בטמפרטורות חמות וקרות ומסתגל לצורת המשקוף. הוא מונעה מעבר של אוויר ובכך מצמצם את הרעש העובר בין הדלת למשקוף.

​

צפו בסרטון הממחיש את עוצמתו של האטם ואת ההוכחה למה שאני מסביר:
לחצו על: "גומי בועה בדלת כניסה"

דלתות כניסה מעץ נתונות לחשיפה אדירה לפגעי מזג האוויר והן רגישות עד מאד.

​

שילוב של חשיפה לשמש וגשם גורם להליכים פיזיים בדלת שלא ניתן לתקן.

​

כשהדלת באה במגע עם מים, היא סופחת את המים ומתחילה להתנפח.

​

כאשר השמש יוצאת, היא מייבשת את המים והדלת מנסה לחזור למצבה הקודם אך ללא הועיל, נוצרים סדקים בעץ ופיצוצים שמשאירים את הדלת נפוחה.

​

וכאשר ההליך חוזר חלילה, הדלת מתנפחת עוד ואף בצורה מסוכנת, ההתנפחות יכולה להביא למצב שהדלת תיתקע בתוך המשקוף מהלחץ. כתוצאה מכך לא יהיה ניתן לפתוח אותה בקלות, לעיתים אף לא יהיה ניתן לפתוח אותה בגלל, ואם היא פתוחה, לא יהיה ניתן לסגור אותה.

​

אז מה עושים?

חובה למגן את אזור הדלת. וחברה שתספק לכם שהדלת שלה מוגנת מים ושמש, תבקשו התחייבות בכתב כנספח נוסף לתעודת האחריות שהחברה מנפקת. בלי זה, אין טעם בביצוע העסקה.

​

כיום, אין דלתות עמידות בתנאי מזג האוויר ומי שמצהיר על כך, חובת ההוכחה עליו.

דרשו התחייבות.

הסוד שיזעזע את כולכם, חלודה לא יכולה להתרחש ללא שני גורמים, האחד - אוויר, השני, מים.

​

דלתות כניסה העשויות מתכת נוטות להחליד כאשר הן באות במגע עם מים.

​

כאשר הדלתות מותקנות בסביבה עויינת - קרוב לים, קרוב לבריכה ביתית, קרוב לחדרים רטובים, חדרי אשפה וכו', הן נוטות לבוא במגע עם מים תמיד.

​

מכיוון שהדלת היא סוג של תיבה, ואם היא מחופה באבן / זכוכית / פורניר, אז בין החיפוי לדלת נוצרים חללים, וכאשר התיבה או החללים האלו מתמלאים בלחות, אז יש לנו מים. מי עומדים יוצרים אבנית. 

​

האבנית מעכלת את הגלוון ואז מתחיל הליך החמצון וההחלדה מעכלת את המתכת.

​

הדרך היחידה למנוע את זה היא למגן את אזור הדלת.

​

אציין כי ניסיוני רב השנים גילה שכל הלקוחות של החברות השונות פשוט לא אומרים את האמת כאשר הם רואים חלודה בדלת. 

הדבר הראשון שלהם זו הכחשה; "מים? אצלי אין בכלל מים ליד הדלת, אנחנו לא שוטפים בכלל, אין פה צינור מים וכו'"

​

כל הדלתות החיצוניות שמקבלות חלודה ניזוקות כתוצאה ממגע עם מים ואך ורק כתוצאה מכך. מגנו את אזור הדלת.

בישראל ישנו חוק ספציפי הקובע בדיוק מה מותר כאשר בונים בניין, בית או דירת מגורים.

לחוק הזה קוראים:

תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970.

​

בתקנות אלו נקבעו המידות המינימליות לחישוב מידת פתח הדלת שמותר להשאיר בתוך ההתקנה.

​

הכוונה היא לפתח אור נטו, מה שרואים אחרי שהדלת הותקנה וכאשר הידית איננה מהווה מכשול במידה שנקבעה גם כאשר פותחים את הדלת.

​

למשל;

רוחבו של פתח הדלת בדרך מוצא, למעט אם צוין אחרת בטבלה יהיה 0.80 מטרים.

​

דרך מוצא = כל פתח המאפשר יציאה מחדר / דירה / משרד וכו'.

​

לשם חיזוק, החליט המחוקק להוסיף עוד שורה שתמחיש שמדברים גם כל דלתות כניסה:

​

בדירת מגורים - דלת יציאה מדירה 0.80 מטרים.

​

לצפייה בחוק ובטבלה לחצו על:

​

מידות לדלתות לפי החוק

​

​